התביעה נשוא בקשה זו, נפתחה כנגד המבקש וכנגד הנתבעת 2 מגדל חברה לביטוח בע"מ.
כנגד המבקש ניתן פסק דין בהעדר הגנה ביום 19.05.09, אותו הוא מבקש כעת לבטל.
ביום 08.04.10 ניתן פסק דין, לאור בקשה מוסכמת מטעם המשיב (התובע) והנתבעת 2, ולפיו נדחתה התביעה כנגד הנתבעת 2 ללא צו להוצאות.
פסק הדין ניתן על סמך אישור מסירה ותצהיר המוסר, לפיו נמסר כתב התביעה לאדם שהזדהה כאחיו של המבקש.
המבקש טוען כי בדק עם כל אחיו וכולם השיבו בשלילה ולא זיהו את חתימתם על גבי אישור המסירה שבתיק. ואולם, המבקש אינו מצרף תצהירים של אחיו לתמיכה בטענות אלה, ועדותו בעניין זה הנה מפי השמועה.
בנסיבות אלה, אין חובה לבטל פסק הדין, אלא הביטול מסור לשיקול דעת בית המשפט.
בבוא בית המשפט לדון בבקשה לביטול פסק דין בהעדר הגנה, עליו לבחון שתי שאלות, וראה בעניין זה דברי המלומד זוסמן:
"
לא היה פגם בהחלטה אשר מבקשים לבטלה, תלוי המבקש בחסדו של בית המשפט. במקרה כזה לעולם אין זכות קנויה בידו לדרוש את הביטול, אלא
בית המשפט יציג לעצמו שתי שאלות אלה: ראשית - מהי הסיבה אשר גרמה לכך שהמבקש לא הגיש את הגנתו או לא הופיע בתאריך הקבוע לבירור המשפט? שנית - מה הם סיכויי ההצלחה של הנתבע - המבקש, אם יבוטל פסק הדין והנתבע יורשה להתגונן במשפט
? אמנם השאלה השנייה היא העיקר, ולשאלה הראשונה נודעת אך חשיבות משנית, אך אין זאת אומרת שמותר להתעלם לגמרי מן השאלה הראשונה.
מקום שאין בפי בעל הדין כל הסבר למחדלו, ידחה בית המשפט את בקשתו
(ראה ע"א 276/62 פ"ד י"ז 349; בר"ע 88/72 פ"ד כ"ו (1) 772) ".
[הדגשה שלי, ה.א.]
ראה: ד"ר זוסמן,
סדרי הדין האזרחי , מהדורה שישית, עמ' 698.
וראה גם רע"א (י-ם) 2694/92
אינג' אליהו פבר נ' הסוכנות היהודית לארץ ישראל (פורסם בנבו):
"
מוסכם על הכל שבין שני הטעמים שעל בית המשפט לשקול, בבואו לדון בבקשה לביטול פסק דין שניתן על פי צד אחד - הטעם למחדלו של המבקש ועילת ההגנה או התביעה - הטעם השני עיקר וההטעם הראשון טפל לו. עם זאת אין להתעלם גם מן הטעם הראשון ובית המשפט זכאי לקבל מן הנתבע הסבר מה מנע ממנו להתגונן כראוי".
השיהוי בהגשת הבקשה
לטענת המבקש, נודע לו על התביעה רק עת שקיבל החלטה מיום 25.10.11 על עיקול כלי הרכב שבבעלותו, ואז בירר והתוודע לראשונה על התביעה. המבקש אינו מפרט מתי קיבל את ההחלטה.
הבקשה הוגשה רק ביום 12.01.12, שנתיים ושמונה חודשים לאחר מתן פסק הדין, וכארבעה חודשים לאחר שנודע למבקש, לגרסתו, על התביעה. למרות זאת, הבקשה הוגשה ללא בקשה לארכה בהגשתה, ומטעם זה בלבד היה ראוי לדחותה.
מנתונים שפורטו בתגובת המשיב, נראה כי הנתבע אכן ידע על פסק הדין זמן רב לפני שהגיש את הבקשה לביטולו.
לתגובה לבקשה צורף תצהירו של מר ג'סאן מחאג'נה, פקיד במחלקת ההוצאה לפועל במשדר בכ' המשיב, לפיו שוחח עם המבקש מיד לאחר פתיחת תיק ההוצאה לפועל, הסביר למבקש את מהות פסק הדין שניתן כנגדו וכי עליו לדאוג לתשלומו ו/או להגיע להסדר תשלומים.
עוד נטען בתגובה, כי ביום 14.06.10 פנה עו"ד נאסר ראמי, מטעמו של המבקש, אל ב"כ המשיב, על מנת לברר בעניין סילוק תיק ההוצאה לפועל, והוא הופנה לדבר עם פקיד ההוצאה לפועל. למחרת אף שלח ב"כ המשיב פקס לעו"ד ראמי נאסר (הפקס ואישור המסירה שלו צורפו לתגובה), ובו פירוט החוב ופרטים על מחיקת הנתבעת 2 מהתובענה. המשיב צירף גם את מכתבו של עו"ד ראמי נאסר מיום 22.05.10 (ועליו תוספת התכתבות בכתב יד מיום 27.06.10) המעיד על המגעים בין הצדדים וכי המבקש ידע על התביעה ועל תיק ההוצאה לפועל מזה זמן רב.
מהתגובה גם עולה, כי נעשה נסיון נוסף מטעם המבקש לסגור את תיק ההוצאה לפועל, כאשר שלח אדם מטעמו, מר עבד אלראוף מוסטפא מחאמיד, לברר בעניין זה עם קרוביו של המשיב ועם בא-כוחו. תצהירו של מר עבד צורף אף הוא בתמיכה לתגובה.